אולי תופתעו לדעת אבל קיימות היא לא רק שמירה על איכות הסביבה . למעשה המילה קיימות משמשת כדי לתאר את הקיום האנושי האקולוגי בכדור הארץ בתחומים שונים, כך שקיימות היא הרבה מעבר לאקולוגיה והיא משלבת למעשה שני תחומים שונים :
- ניהול סביבתי – ניהול שמטרתו לצמצם את הפגיעה האנושית במערכות הסביבתיות והאקולוגיות השונות. ניהול זה עושה שימוש בתחומים שונים בתחום איכות הסביבה, למשל מדעי כדור הארץ, ביולוגיה, אקולוגיה ועוד.
- כלכלה אקולוגית – ניהול הצריכה האנושית מבחינה כלכלית כדי לצמצם את הפגיעה בסביבה תוך התחשבות בגורמים חברתיים, תרבותיים ובריאותיים.
מהי קיימות?
מכיוון שקיימות היא מושג רחב עליה לענות על מספר תנאים:
- קצב השימוש במשאבים שונים צריך להיות קטן (או לפחות שווה) מקצב התחדשותם של משאבים אלו בטבע.
- קצה השימוש במשאבים לא-מתחדשים שונים צריך להיות קטן ככל האפשר, כלומר קצב השימוש במשאב הטבעי צריך להיות קטן יותר מקבצה השימוש במשאב הלא-מתכלה.
- שימוש בחומרים מעשי ידי-אדם צריך להיות מינימלי ולהשפיע כמה שפחות על הסביבה, למשל לא לייצר פסולת ברמה שעוברת את יכולת קליטתה.
למה זה חשוב?
החל משנות ה-70 של המאה ה-20 הבינו בעולם שההשפעה של בני האדם על כדור האדם היא גם שלילית, כלומר בני האדם חיים מעבר ליכולת האקולוגית של כדור הארץ, למשל נעשה שימוש במשאבים היסטוריים (למשל דלק שנוצר ממאובנים) על חשבון משאבים עכשווים. המשמעות שהאנושות גורמת להרס של משאבים טבעיים ושל מערכות אקולוגיות שונות.
הקיימות באה למנוע זאת או לפחות לצמצם השפעה זו למינימום האפשרי מסיבה אחת – נתונים שונים מעידים שחברות היסטוריות שניצלו את סביבתן ניצול יתר פשוט קרסו. למעשה, הקיימות באה להעלות את רמת החיים של האנושות מבלי לפגוע באיכות הסביבה, כלומר לא לצורך יותר ממה שיש או להסתמך על מקורות שאינם זמינים באופן מיידי. לכן צמיחה כלכלית והקצאה של משאבים צריכה להיות כזו שתאפשר חלוקה צודקת והוגנת.
איך עושים את זה?
מכיוון שקיימות היא מושג שקשור כמעט לכל תחומי החיים, כל אחד מאיתנו יכול לתרום לה ב-2 אמצעים פשוטים :
- להבין שלכל החלטה יש השפעה מערכתית, כלומר גם על בני האדם וגם על הסביבה. למשל, הדלקת אור לרוב מצריכה שימוש בחשמל שמופק מתחנת כוח שמבוססת על משאבים טבעיים, פחם, גז וכו'. לכן, מומלץ לעשות שימוש באור טבעי, לעבור לנורות חסכוניות, לעשות שימוש בפאנלים סולאריים ועוד. וזו רק דוגמה אחת מיני רבות.
- להסתכל לטווח ארוך ולהבין שהעתיד אינו מה שהיה עד כה, אלא לאן שאנחנו רוצים להגיע. כלומר, כל החלטה צריכה להיבחן לאור השפעותיה העתידיות ועל התאמתה לעקרונות הקיימות. לכן, מומלץ להגיע להחלטות הפיכות או להחלטות שהן חלק מפתרון הוליסטי.